
דרישות לקוחות
ג'נה
שלום, ראינו את כל הסגנונות שלכם. כולם יפים מאוד ולא הצלחנו לבחור אחד, אז אנחנו רוצים לשלב כמה מהם: אלבום נקי וקלאסי, אבל יצירתי בסגנון מגזין. אהבנו במיוחד את דוגמה R ואת עמודים 9 ו-17. נשמח לעמוד מלא בטקסט כמו בעמוד 5. בנוסף, S – עמודים 13 ו-19, ו-W – עמודים 9 (שבו התמונה פרוסה על כל העמוד) ו-10. נרצה גם כמה עמודים עם תמונה גדולה על כל העמוד, ופילטרים בסגנון פוסטר ואינסטגרם. חשוב לנו שהאלבום ייצא יפה, אז אפשר להשתמש בכמה תמונות שתמצאו לנכון. תודה, ואנחנו כבר מחכים!






הגישה שלנו
בפרויקט המורכב הזה התייחסנו בקפידה לכל ההעדפות של הלקוחות ושילבנו את מה שאהבו, כך שהתוצאה הסופית תהיה אחידה ומושכת לעין ולא עמוסה או לא תואמת. אנחנו שואפים לאיכות הגבוהה ביותר ולהגשים כל חזון, וכשבקשה מסוימת מאתגרת במיוחד, אנחנו תמיד מציעים חלופות מחושבות שיובילו לתוצאה הטובה ביותר.
אתגרים ופתרונות
אספנו את כל העמודים שהזוג בחר מהסגנונות שאהב, ושילבנו אותם לאלבום אחד בסגנון מגזין. כדי שהאלבום ייראה אחיד, התאמנו צבעים וליטשנו פרטים קטנים, עד שהעיצוב הסופי נראה שלם והרמוני.
חוסר איזון בעימוד: עיצבנו מחדש את העימוד למראה מאוזן.
התנגשות סגנונות: שילבנו עיצוב עכשווי ועיצוב וינטג׳ בהרמוניה.










כשסגנון אחד לא מספיק
ג'נה ודייוויד עברו על כל הסגנונות שהראינו להם, ואהבו יותר מאחד. זה קורה הרבה. זוג מתאהב בכפולות השקטות בדוגמה אחת ובדפים עם טיפוגרפיה גדולה בדוגמה אחרת, ולבקש מהם לבחור אות אחת מרגיש לא הוגן. הבקשה שלהם הייתה ברורה: אלבום נקי וקלאסי עם תחושה של מגזין. יצירתי, אבל לא רועש. הם ציינו את העמודים שאהבו — מדוגמה R, מ-S, מ-W — וביקשו גם כמה תמונות על כל העמוד, מראה של פוסטר ופילטרים בסגנון אינסטגרם בכמה כפולות.
לשלב סגנונות זה לא להדביק עמודים אהובים אחד אחרי השני. אם שמים עמוד מכל אלבום בספר חדש, הצבעים, השוליים וגדלי האותיות מתחילים לריב. העבודה על האלבום הזה הייתה לשמור על מה שאהבו, ולגרום לזה להיקרא כמו ספר אחד.
לאסוף את העמודים שבאמת בחרו
התחלנו מהעמודים שסימנו, לא מתבנית ריקה. זה חשוב. כשזוג כבר מצביע על כפולות מסוימות, הכפולות האלה הן הבריף. שלפנו את העימודים שציינו, שמנו אותם זה ליד זה וחיפשנו את החיכוכים: אפור קר ליד קרם חם, סריף דק ליד סנס כבד, עמוד טקסט עמוס אחרי כפולה שקטה עם תמונה מלאה.
משם העיצוב היה פחות המצאה ויותר חיבור. הצבעים הובאו למשפחה אחת. פרטים קטנים — קווים, גודל כיתוב, כמה אוויר סביב תמונה — יושרו, כדי שמי שמדפדף לא ירגיש שמעצב אחר תפס פיקוד באמצע.
איפה העימוד התפרק
שתי בעיות הופיעו מוקדם. הראשונה הייתה איזון. חלק מהעמודים שנבחרו היו צפופים בתמונות ובטקסט; אחרים כמעט ריקים. באלבום אחד הקצב הזה יכול להרגיש שבור, כאילו חצי מהספר הוא מגזין וחצי גלריה. עיצבנו מחדש את הכפולות האלה כדי שדפים כבדים וקלים יתחלפו בכוונה, לא במקרה.
השנייה הייתה התנגשות הסגנונות עצמה. עמודים עכשוויים ישבו ליד עמודים עם נטייה לווינטג'. אף אחד מהם לא היה שגוי לבד. ביחד הם נראו כמו שני אלבומים. שילבנו ביניהם: שמרנו על מבנה המגזין שהזוג ביקש, ריככנו את סימני הווינטג' במקומות שצעקו, והשארנו לעמודים העכשוויים יותר מהטיפוגרפיה. המטרה הייתה הרמוניה, לא פשרה שמקהה את שני הצדדים.
מה האלבום הסופי עושה
הספר המוגמר נקרא כאלבום אחד בסגנון מגזין. העמודים שאהבו עדיין שם ברוח — הכפולה העמוסה בטקסט, התמונה על כל העמוד, מראה הפילטר — אבל הם חולקים סיפור צבע אחד וסט כללים אחד. ג'נה כתבה שהיא לא מפסיקה להסתכל עליו, ושכולם שואלים איפה עשו אותו. זו התגובה שאנחנו מחפשים כששילוב עובד: אף אחד לא מדבר על התערובת. מדברים על האלבום.
אם זוג רוצה יותר מסגנון אחד
- בקשו מהם לסמן עמודים ספציפיים, לא רק אותיות של סגנון. עמודים מצוינים הם בריף אמיתי; "משהו כמו R ו-S" פחות.
- הגידו מראש מה חייב להישאר ומה יכול לזוז. תמונה על כל העמוד שהם אוהבים צריכה להישאר. פילטר על כל עמוד — בדרך כלל לא.
- השאירו זמן ליישור צבע ופרטים. השילוב הוא החלק הקל; להפוך את זה לאלבום אחד זו העבודה.
- הציגו כמה כפולות מחוברות לאישור לפני שבונים את כל הספר. יותר זול לתפוס התנגשות מוקדם.
עוד על עיצוב אלבומים בעמוד האלבומים. הזוג בוחר סגנונות באתר הפרטי.